חזון

הקדמה מפי לוסיה ואן דר פוסט, עורכת עמיתה,
מייסדת 'איך לבזבז אותו' וסופרת מכובדת בנושא מגמות יוקרה.

עבור תושבי לונדון וכל המבקרים מרחבי העולם שאוהבים את העיר הגדולה הזאת, לקשת האדמירליות יש מקום מיוחד בלב. זה לא שלונדון קצרה במבנים משובחים – יצירת המופת של ימי הביניים שהיא כנסית ווסטמינסטר, ההדר של קתדרלת סנט פול, הכנסיות “הרדופות” של הוקסמור, כל אלה ועוד רבים נוספים הבטיחו את מקומם בהיסטוריה שלנו – אבל קשת האדמירליות מיוחדת.

ראשית היא נוצרה כמעשה אהבה –הוזמנה על ידי המלך אדוארד השביעי כמחווה לאמו המלכה ויקטוריה, כמו כן גם כהכרה על ההערכה הרבה שלו לצי הבריטי. “בשנה העשירית לאדוארד השביעי,” כתוב בכתבת לעיל, “למלכה ויקטוריה, מהאזרחים אסירי התודה ביותר, 1910.”

ואז יש את מיקומה – כמו הסימן נקודה, יפיפייה, מבריקה אך חיונית, היא עוזרת להגדיר ולהכיל את הרחוב ‘דה מאול’, משאילה הדר טקסי לחשיבותו כתוואי התהלוכה הראשי המוביל עד לארמון בקינגהאם עצמו. הכל הינו חלק מפרויקט מהדר להפוך את הרחוב ‘דה מאול’ לשדרת מלוכה מפוארת (התפעלנו מהשימוש בו במהלך חגיגות יום ההולדת ה-90 של המלכה ב-2016) ולספק מחסום מלכותי הולם בין כיכר טרפלגר והקישור לארמון, הוא תוכנן על ידי סר אסטון ווב, שגם היה אחראי על שיפוץ חזית ארמון בקינגהאם.

זוהי עבודת ידי אמן, לכאורה סימטרית, אך במציאות הכל מלבד זאת. החן שבה והדרה גרמו לכך שקיבלה מעמד מבנה לשימור מדרגה ראשונה ואלו שזכו לחיות בחדריה המרווחים העידו כולם כי הפנים שלה הוא אחד האוצרות הבלתי ידועים הגדולים ביותר של האדריכלות של לונדון.

היא היתה ביתם של חלק  מהדמויות הלאומיות הגדולות ביותר שלנו – וינסטון צ’רצ’יל, שכאשר היה הלורד הראשון של האדמירליות, כתב כמה מנאומי המלחמה הגדולים ביותר שלו, בעוד לורד מאונטבטן ולורד היילשם השתמשו בה בזמנם כבסיס הרשמי שלהם. כאשר איאן פלמינג המציא את ג’יימס בונד הנועז,זה היה חייב להיות שמקשת האדמירליות הוא יצא להרפתקאותיו הרבות.

דרך הקשתות המהודרות שלה – שהאמצעית שבהן נפתחה אך ורק באירועים טקסיים – עברו חלק מהדמויות הבולטות ביותר בעולם, דוכסים ודוכסיות מהודרים, מנהיגים פוליטיים, קיסרים, דיקטטורים, מלכים ומלכות. היא חזתה בהכתרות, חתונות מלכותיות, אירועים מדיניים מהודרים וביקורים נשיאותיים.

אך בעוד ההיסטוריה שלה עשירה ומרתקת, ארוגה כמעט לתוך האבנים עצמן, כיום המבנה נמצא הוא במרכזו של שינוי גדול, כזה שיפתח אותו לכל תושבי לונדון ולמבקרים מוקסמים מקרוב ומרחוק. ‘פריים אינבסטורז קפיטל’ היא ההשראה מאחורי הפיכת מלון זה לטוב ביותר בלונדון.

ההכתרה של המלכה אליזבת השנייה, יוני 1953

רפאלו סראנו, האיש מאחורי מלון ה’בולגרי’ בלונדון, מונה כמציע המועדף על ידי ממשלת הוד מלכותה והוביל את שיפוץ קשת האדמירליות  מאז רכש את זכות החכירה לתקופה בת 250 השנים ביוני 2015. הוא אחד מקומץ  מנהיגים עסקיים המסוגלים לקבץ יחדיו את הצוות הנפלא של חברות בריטיות מובילות המשחזרות את הבניין.

העבודה על השחזור מתחילה כעת, אשר תיצור 100 חדרי שינה, הספא החדיש ביותר, מועדון חברים פרטי ומספר מסעדות עם כמה מהנופים מעוררי ההשראה ביותר בבירה. עד ארבעה מבני מגורים מתוחזקים  נוצרו וכבר זמינים לרכישה על ידי כמה בעלים בעלי מזל. המגורים יהיו באגף הצפוני של קשת האדמירליות היכן שהמנהיגים הפוליטיים והימיים הגדולים ביותר חיו ועבדו, כך שהבעלים לא רק יקנו איזה נדל”ן איכותי במרכז לונדון אלא חלק חי מההיסטוריה שלה. אדריכלים מומחים, מעצבי פנים ואומנים עם ידע וכבוד רב להיסטוריה אדריכלית נתבקשו ליצור בתים מיוחדים אלו בשימור התקרות היפות והגבוהות, הפירזולים המסובכים, הקמינים והאביזרים המקוריים. כל אחד מרווח להפליא, כמו גם דירות רבות ובנוסף, ניתנת גישה לכל דרגות הנוחות של המלון עצמו.

 

הרחוב ‘דה-מאול’ נמצא בליבם של אירועים מלכותיים, פוליטיים וחברתיים גדולים כגון המצעד השנתי ‘טרופינג אוף דה-קולור’ יומולדת למלכה, יוני 2016

 

ואילו כל אלו אינם מספיק נופים, אלו שנראו לעיתים נדירות אך עכשיו יפתחו לכל השוהים והמבקרים במלון, כמו כן לבעלי ‘המגורים המתוחזקים’, הם חלק מהנופים מן היפים ביותר בעיר. מצפון מזרח שוכנת כיכר טרפלגר, מדרום מערב שוכן הרחוב ‘דה-מאול’ הנמתח עד לארמון באקינגהאם, עם פארק סיינט ג’יימס ופארק גרין לצדדיו. לקשת האדמירליות היסטוריה מפוארת שעכשיו צפויה להשתנות בדרך שתיתן לה חיים חדשים ועתיד  מפואר.

השחזור

שחזור קשת האדמירליות מנתבת על ידי 20 חברות בריטיות מובילות, וביניהן ‘בלייר-אסוסיאטס’, MZP, WSP ו-MOLA. השלב הראשון של הפרויקט כרוך ביצירת מודל לסוויטה המכילה שלושה חדרי שינה וחדרי אמבטיה המתפקדים במלואם, עם טרקלין מרווח. זה יאפשר ל’פריים אינבסטורז קפיטל’ להציג לראווה את חזונה עבור הבניין ולספק אמות מידה לביצוע האיכותי והיוקרתי שייושם בכל רחבי הבניין.

 

סוויטות השיווק תוכננו על ידי מעצב הפנים המוביל, דוד מלינאריק, וצוותו בסטודיו שלו לשעבר, MHZ. העיצוב תכנן בקפידה על מנת שלהחמיא לאותו מבנה סמלי לשימור מדרגה ראשונה זה ולשחזר את מירב המאפיינים המקוריים של סר אסטון ווב שהוסרו  והתפוררו במהלך 100 השנים האחרונות. בעת תכנון הפנים ובחירת הריהוט עבור מודל הסוויטות, צוות העיצוב התמקד בעבודה עם חברות בריטיות ידועות כדי לערבב ריהוט מודרני עם עתיקות על מנת לעזור לשלב את המשיכה ההיסטורית של הבניין עם אתוס החייאתו והבאתו חזרה לחיים. מנורת קשת האדמירליות נוצרה לייצוג אופי הבניין, באמצעות עיצוב היסטורי, אשר יכול להיות משוכפל עבור 100 החדרים הנותרים והאזורים הציבוריים של המלון.

 

הזמן המשמעותי שהושקע במעבר על הארכיון הלאומי על ידי צוות העיצוב חשף אלמנטים מקוריים של הבניין, כפי שעוצב על ידי סר אסטון ווב, המועתקים לשימוש מודרני, למשל, ידיות הדלת המקוריות שישוכפלו עבור המלון.

העיצוב המקורי עבור ידיות הדלת של מפקד הצי הבריטי לורד הים הראשון, קשת האדמירליות 1911

סר אסטון ווב

סר אסטון ווב (1849 – 1930) היה אחד מגדולי האדריכלים של תקופתו, וזכה להערכה רבה מצד בני זמנו והיסטוריונים כאחד. הוא כיהן כנשיא המכון המלכותי לאדריכלים בריטיים, נשיא האקדמיה המלכותית והיו”ר המייסד של ‘החברה הלונדונית’, קבוצת אישים גדולים, אשר לפי אתר האינטרנט שלהם, דנו בסוגיות מפתח בנושא עתיד הבירה – דיור, כבישים, מסילות ברזל, מנהרת התעלה, גשרים ושדות תעופה – כולם גבוהים בסדר היום.

קרא עוד